מולטי-ויטמין בהגדרתו הוא תוסף אשר מכיל יותר מויטמין אחד. בפועל, מולטי-ויטמין מכיל הרבה ויטמינים שונים, מינרלים (כמו ברזל, מגנזיום) ולעיתים תוספי תזונה אחרים ואמור לתת מעין “תעודת ביטוח” מפני מחסורים תזונתיים ברכיבי התזונה הללו.
הויטמינים בהגדרתם, הם רכיבים חיוניים לגוף אשר נדרשים לו בכמות מזעריות ושגופנו אינו יכול לייצר אותם בעצמו. מקורות הויטמינים הם מאוד מגוונים החל מירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות העשירים בויטמינים מקבוצת B, וכלה במוצרים מן החי העשירים בויטמין B12. גיוון תזונתי חשוב מאוד על מנת למנוע חוסרים בויטמינים.
האם יש יתרון בצריכת מולטי ויטמין בקרב אנשים בריאים?
מחקרים מראים שמעל שליש מהאמריקאים צורכים מולטי ויטמין באופן קבוע, גם אם אינם סובלים ממחסור בויטמינים או בעיה אחרת שקשורה בהם, מדוע הם עושים זאת?
- אריכות חיים – אנשים רבים צורכים מולטי-ויטמין בתקווה שיאריך להם את משך ואיכות החיים. לפי מחקרים, נראה כי תיסוף של מולטיויטמין, כשאין חוסרים, אינו מאריך את החיים, אך גם אינו מקצר אותם. צריכה של מולטיויטמין יכולה לסייע להפחתת הסיכון למחלות כרוניות כאשר קיימים מחסורים תזונתיים. אם כי נראה שצריכה של תוספים אלו בכמויות מאוד גבוהות עלולה להיות מזיקה בריאותית.
- מצב רוח – אולי מולטיויטמין לא מאריך חיים, אבל אולי הוא יכניס “חיים” לחיים? מחסור משמעותי בויטמינים (כמו B-12, חומצה פולית) יכול לגרום לבעיות במערכת העצבים, אנמיה ובהחלט לפגוע ב’מצב הרוח’. גם במקרה כזה, תיסוף של ויטמינים יכול לסייע למצב רוח במידה וקיימים חוסרים בהם. הראיות אינן מספקות להמליץ על תיסוף כל עוד אין מחסורים ברורים ומוכחים.
מי כן צריך לתסף מולטי-ויטמין?
- כל מי שאינו מצליח להגיע לתזונה מאוזנת, בין אם מחוסר גישה למזון מגוון, או בררנות יתר באכילה. למשל מי שאינו צורך ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות כחלק מהתפריט היומי, ואינו מסוגל לשנות את הדיאטה שלו, יכול להרוויח מצריכה של התוסף.
- נשים בהיריון – תיסוף של מולטיויטמין בהיריון, יכול להפחית את הסיכון לפגמים בעובר. למשל, חוסר בחומצה פולית בהיריון יכול לגרום לפגם בעמוד השדרה אצל העובר, ותיסוף שלו יכול למנוע זאת. בכל מקרה יש להוועץ ברופא לפני תחילת כל טיפול שכזה.
- אוכלוסית הגיל ה-3 – מעל גיל 65, עולה הסיכון להמצאות חוסרים בויטמינים שונים עקב דיאטה לא מאוזנת או יכולת ספיגה פחות יעילה של מערכת העיכול. גם במקרה זה, תיסוף מומלץ בהנחה ויש חוסר, ולא קיימות עדויות מחקריות לנטילת תוסף “על עיוור”.
- אוכלוסייה שעברה ניתוח בריאטרי – ניתוח בריאטרי, או בשפת העם ניתוח קיצור קיבה (כמו ניתוח טבעת, שרוול קיבה ומיני מעקב קיבה), יכול להוביל לחוסרים משמעותיים בויטמינים עקב צריכה תזונתית מועטה בגלל הגבלת יכולת צריכת המזון כתוצאה מהניתוח, או עקב ירידה משמעותית ביכולת הספיגה של רכיבי תזונה אלו. כתוצאה מכך, קיימת המלצה חד משמעית לצריכה של תוספי מולטי-ויטמין לאוכלוסייה זו למשך כל החיים.
להמשך קריאה: יעילים ומסוכנים – הכירו את הסטרואידים האנבוליים
מהם החסרונות בצריכת מולטי-ויטמין?
- לעיתים קרובות, אנשים הצורכים תוסף כזה, נוטים לזלזל בתזונה איכותית ומאוזנת לאורך היום, בתקווה שהמולטי-ויטמין מכסה את כל הצרכים התזונתיים עבורם. קיימים רכיבים תזונתיים אשר קיימים רק במזון ואינם חלק מתוספים אלו, ובנוסף כמובן שהתוספים אינם מכילים את המאקרונוטריינטים חלבונים, פחמימות, שומנים וסיבים תזונתיים.
- צריכה של מולטי-ויטמין על בסיס יומי, לאורך שנים יכול להיות הוצאה כספית משמעותית. במידה והתזונה מאוזנת ואין מחלות רקע הדורשים תיסוף, ככול הנראה הגוף יפריש את הויטמינים העודפים בשתן, מה שיהפוך את השתן ל”שתן יקר” במיוחד.
לסיכום
ככל הנראה, צריכת מולטי-ויטמין בקרב אוכלוסייה בריאה, שאוכלת מאוזן, הינה מיותרת. אוכלוסיות מסוימות, כמו נשים בהיריון, אנשים שאינם אוכלים אוכל מגוון, קשישים ומי שעבר ניתוח בריאטרי ירוויחו בריאותית מהתיסוף. לפני שמתחילים לתסף מומלץ להתייאש עם איש מקצוע שיוכל להמליץ על מינון מתאים בהתאמה לתזונה נכונה ומאוזנת.
סימוכין:
- Kantor, E. D., Rehm, C. D., Du, M., White, E., & Giovannucci, E. L. (2016). Trends in dietary supplement use among US adults from 1999-2012. Jama, 316(14), 1464-1474.
- Macpherson, H., Pipingas, A., & Pase, M. P. (2013). Multivitamin-multimineral supplementation and mortality: a meta-analysis of randomized controlled trials. The American journal of clinical nutrition, 97(2), 437-444.
- Huang, H. Y., Caballero, B., Chang, S., Alberg, A., Semba, R., Schneyer, C., … & Vassy, J. (2006). Multivitamin/mineral supplements and prevention of chronic disease. Evid Rep Technol Assess (Full Rep), 139, 1-117.
- Jenkins, D. J., Spence, J. D., Giovannucci, E. L., Kim, Y. I., Josse, R., Vieth, R., … & Paquette, M. (2018). Supplemental vitamins and minerals for CVD prevention and treatment. Journal of the American College of Cardiology, 71(22), 2570-2584.
- White, D. J., Cox, K. H., Peters, R., Pipingas, A., & Scholey, A. B. (2015). Effects of four-week supplementation with a multi-vitamin/mineral preparation on mood and blood biomarkers in young adults: A randomised, double-blind, placebo-controlled trial. Nutrients, 7(11), 9005-9017.
- Viswanathan, M., Treiman, K. A., Kish-Doto, J., Middleton, J. C., Coker-Schwimmer, E. J., & Nicholson, W. K. (2017). Folic acid supplementation for the prevention of neural tube defects: an updated evidence report and systematic review for the US preventive services task force. Jama, 317(2), 190-203.
- Andari Sawaya, R., Jaffe, J., Friedenberg, L., & K Friedenberg, F. (2012). Vitamin, mineral, and drug absorption following bariatric surgery. Current drug metabolism, 13(9), 1345-1355.
- Caron, M., Hould, F. S., Lescelleur, O., Marceau, S., Lebel, S., Julien, F., … & Biertho, L. (2017). Long-term nutritional impact of sleeve gastrectomy. Surgery for Obesity and Related Diseases, 13(10), 1664-1673.
