יש כאלו החוששים מהם, יש את אלו שאין להם מושג מהם, כאלו שנשבעו שלעולם לא התנסו, כאלו שמטיפים כנגד, וגם כאלו שממליצים בחום, הכירו את הסטרואידים האנבוליים.
כתבה זו נכתבה להעשרת ידע בלבד ומטרתה להסביר מהם אותם סטרואידים אנבוליים, האם הם באמת תורמים לעלייה במסת השריר, וכמה זה בטיחותי כל העסק הזה, באופן כללי אין אנו תומכים או ממליצים על שימוש בסטראידים אנבוליים.
סטרואידים אנבוליים – זהירות, מדע לפנייך!
צמד המילים הזה מתאר בפשטות חומר שעוזר לבנות. כאשר החומר הוא סטרואיד (חומר אורגני פעיל בעל מבנה אופייני, יש שלל סטרואידים בגופינו בעלי תפקידים חיוניים שונים) והאנבולי מלשון אנבוליזם – דהיינו תהליך של יצירה/בנייה.
סטרואידים אנבוליים נקראים גם סטרואידים אנבוליים אנדרוגנים, משום שהם מורכבים מסטרואידים אנדרוגנים (הורמון מין זכרי) דוגמת טסטוסטרון.
לסטרואידים אנדרגוניים יש יכולות אנבוליות גבוהות, כלומר הם מעודדים יצור של תרכובות שונות, דוגמת חלבונים שונים, במיוחד חלבונים בשרירי השלד (אותם השרירים שאנחנו עובדים עליהם בחדר הכושר).
הסטרואידים האנדרוגניים כל כך אפקטיביים שכבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת החלו לסנתז אותם (ליצור בצורה מלאכותית, כך שיהיו דומים מבנית לטסטוסטרון ויחילו השפעה דומה) לשם טיפול בתחלואות שונות.
כיום יש שלל של סטרואידים אנבוליים בשוק, אותם ניתן לצרוך ככמוסות או בעירוי.
האם סטרואידים אנבוליים מובילים לעלייה במסת שריר?
מבחינת תרומתם לעלייה במסת השריר, הסטרואידים האנבוליים הם מאוד אפקטיביים מאחר והם מגבירים מסלולי ייצור חלבונים בשריר.
2 מחקרים שבוצעו על ידי אותו החוקר הדגימו את יעילותם (האדירה, חייב לציין) של הסטרואידים האנבוליים בעלייה במסת השריר:
במחקר הראשון 43 גברים חולקו ל-4 קבוצות: קיבלו פלצבו ללא אימון, קיבלו טסטוסטרון (600 מ”ג בהזרקות) ללא אימון, פלצבו עם אימון (אימוני התנגדות כנגד משקל), וטסטוסטרון עם אימון. המחקר נמשך 10 שבועות ובסופו נמדדו מדדי כוח, גודל שריר ומסת הגוף הרזה, אשר מייצגת (בערך) את מסת השריר.
להמשך קריאה: חלבון קזאין לפני השינה – המלצה מדעית או טענה בלי תכלית?
התוצאות לשימוש בסטרואידים אנאבוליים היו מדהימות:
מסת גוף רזה
- פלצבו + ללא אימונים : לא היה שינוי מובהק במסת גוף רזה
- טסטוסטרון + ללא אימונים : עליה ב-3.2 ק”ג מסת גוף רזה בממוצע
- פלצבו + אימונים : עליה ב- 1.9 ק”ג מסת גוף רזה בממוצע
- טסטסטורון + אימונים : עליה ב- 6.1 ק”ג מסת גוף רזה בממוצע!
כלומר, נבדקים אשר לא התאמנו, אלא רק הזריקו סטרואידים אנבוליים הראו עליה גבוהה יותר במסת השריר מאשר אלו אשר התאמנו ולא הזריקו. בעוד שהאפקט המשמעותי ביותר היה כאשר היה שילוב של השניים.
גודל שריר
כאשר נבדק חתך אורך השריר בידיים וברגליים, נמצא כי לא היה שינוי משמעותי בגודל השריר בקבוצות הפלצבו (בין אם התאמנו או לא), בעוד שבקבוצות הטסטוסטרון נמצאה עליה בשריר הארבע ראשי ובפושטי המרפק (יד אחורית), כאשר שוב האפקט הגדול ביותר נרשם כשהסטרואידים שולבו עם אימון.
למחקר ההמשך, גויסו 61 גברים אשר חולקו ל-4 קבוצות שונות. הפעם, אף אחת מהקבוצות לא התאמנה, אלא חוותה הזרקות שבועיות של טסטסטורון למשך 20 שבועות, כאשר הקבוצות נבדלו במינונים השונים שהוזרקו (50,125,300,600 מ”ג).
תוצאות המחקר הראו יחס מינון תגובה מובהק, כלומר ככל שהייתה צריכה גבוהה יותר של טסטוסטרון כך הייתה גם עליה גבוהה יותר במסת הגוף הרזה.
על כן, לא רק שזה עובד, אלא זה עובד חבל על הזמן. עם זאת, כמה זה בטיחותי לקחת סטרואידים אנבוליים?
סטרואידים אנאבוליים, בטיחות מעל הכל
כיום, לשמחתנו יש לציין, ידוע לרוב כי צריכה של סטרואידים אנבוליים הינה מאוד מסוכנת ואינה בטיחותית בעליל והסיבה העיקרית היא שבעת צריכתם של סטרואידים אנבוליים אנחנו בעצם מפרים את המאזן ההורמונלי בגוף, והדבר עלול לגרום לשלל תופעות לוואי.
מלבד אשכים מוקטנים, פצעונים ומספר תופעות נוספות שרבים מכירים, קיימת רשימת מכולת של תופעות לוואי נוספות רבות (מפורט מטה) אשר חלקן חמורות יותר (מוות פתאומי) וחלקן פחות (סימני מתיחה) ועל כן אין אנו ממליצים לצרוך סטרואידים אנבוליים. במקום, ניתן להשתמש במגוון תוספי מזון לספורטאים הבדוקים ויעילים לשימוש כגון חטיפי חלבון, קריאטין, בטא אלנין, BCAA ואחרון חביב, אבקות חלבון.
להמשך קריאה: תוספי קדם אימון (Pre Workout) לא מה שחשבתם
סימוכין:
Dermatological/integumental: oily skin, acne vulgaris, acne conglobata, seborrhea, stretch marks (due to rapid muscle enlargement), hypertrichosis (excessive body hair growth), androgenic alopecia (pattern hair loss; scalp baldness), fluid retention/edema.
Reproductive/endocrine: libido changes, reversible infertility, hypogonadotropic hypogonadism.
Male-specific: spontaneous erections, nocturnal emissions, priapism, erectile dysfunction, gynecomastia (mostly only with aromatizable and hence estrogenic AAS), oligospermia/azoospermia, testicular atrophy, intratesticular leiomyosarcoma, prostate hypertrophy, prostate cancer.
Female-specific: masculinization, irreversible voice deepening, hirsutism (excessive facial/body hair growth), menstrual disturbances (e.g., anovulation, oligomenorrhea, amenorrhea, dysmenorrhea), clitoral enlargement, breast atrophy, uterine atrophy, teratogenicity (in female fetuses).
Child-specific: premature epiphyseal closure and associated short stature, precocious puberty in boys, delayed puberty and contrasexual precocityin girls.
Psychiatric/neurological: mood swings, irritability, aggression, violent behavior, impulsivity/recklessness, hypomania/mania, euphoria, depression, anxiety, dysphoria, suicidality, delusions, psychosis, withdrawal, dependence, neurotoxicity, cognitive impairment.
Musculoskeletal: muscle hypertrophy, muscle strains, tendon ruptures, rhabdomyolysis.
Cardiovascular: dyslipidemia (e.g., increased LDLlevels, decreased HDL levels, reduced apo-A1levels), atherosclerosis, hypertension, left ventricular hypertrophy, cardiomyopathy, myocardial hypertrophy, polycythemia/erythrocytosis, arrhythmias, thrombosis (e.g., embolism, stroke), myocardial infarction, sudden death.
Hepatic: elevated liver function tests (AST, ALT, bilirubin, LDH, ALP), hepatotoxicity, jaundice, hepatic steatosis, hepatocellular adenoma, hepatocellular carcinoma, cholestasis, peliosis hepatis; all mostly or exclusively with 17α-alkylated AAS.
Renal: renal hypertrophy, nephropathy, acute renal failure (secondary to rhabdomyolysis), focal segmental glomerulosclerosis, renal cell carcinoma.
Others: glucose intolerance, insulin resistance, immune dysfunction.
סימוכין:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8637535
https://www.physiology.org/doi/full/10.1152/ajpendo.2001.281.6.e1172
