מי מאיתנו לא נתקל בתמונות ה”מהפך” הרבות שרצות במדיה, או בשמן האחר תמונות ה-“לפני ואחרי”. בהקשר של שינוי בהרכב הגוף, לרוב תמונות אלו יהיו מפוצלות ויציגו מצד אחד כיצד נראה אדם מסוים לפני השינוי המשמעותי שהוא ביצע (התמדה בפעילות ספורטיבית, דיאטה, או שילוב של השניים), כשהוא נמצא בעודף משקל עם אחוז שומן גבוה – תמונת הלפני, בעוד שבתמונת האחרי יוצג אותו אדם לאחר זמן מסוים כשהוא כבר חטוב ושרירי.
במצב הפוך (שאותו לרוב לא תראו בתמונות), קיימת תופעה מוכרת בה מתאמן מסוים שהיה בעל מסת שריר נאותה ואחוז שומן יחסית נמוך, אך הפסיק להתאמן לתקופה מסוימת, עולה במשקל בצורה יחסית מהירה ומסגל לעצמו מראה שמנמן עד נפוח.
ממבט חטוף במצבי קיצון אלו, המתארים אדם שמן שהופך לשרירי או אדם שרירי שהופך לשמן, ניתן בקלות לתאר כיצד כל השומן בגופו של אותו אדם הפך לשריר או להיפך, ושזוהי הדרך בה מתבצע מהפך דרסטי בהרכב הגוף.
ואכן, רבים הם האנשים אשר מאמינים כי זוהי הדרך בה נוצרים מהפכים אלו. אך האם זה באמת מה שקורה? האם השרירים בגופינו הופכים לשומן אם מפסיקים לאמן אותם?
על מנת לענות על שאלות אלו נבחן מה ההבדל בין השריר לשומן.
רקמות שונות
רקמה הינה אוסף של תאים, כך למשל רקמת השריר מכילה תאי שריר (מיוציטים) המכילים בעיקר חלבונים מים וגליקוגן, בעוד שרקמת שומן (רקמה אדיפלית) מכילה תאי שומן (אדיפוציטים) אשר מכילים בעיקר חומצות שומן (טריגליצרידים), כמו כן, רקמת השומן מכילה תאים נוספים שאינם תאי שומן.
בתמונה: 2.5 ק”ג רקמת שומן (צהוב) מול 2.5 ק”ג רקמת שריר (אדום).
להמשך קריאה: דיאטה לפי סוג דם, מבוסס מדעית או חרטוט של תפריט?
תפקיד שונה
תפקיד רקמת השריר הינה להתכווץ ובכך לאפשר תנועה. בנוסף, רקמת השריר מהווה גם כן מחסן אנרגטי קטן מידה המספק אנרגיה זמינה לגוף (גליקוגן). מנגד רקמת השומן אינה מעורבת בתנועתיות ותפקידה העיקרי של רקמה זו הינה להוות מאגר עתיר באנרגיה, אשר הינו פחות נגיש לגוף לשימוש מיידי.
בנוסף לאדיפוציטים (התאים המעורבים באחסון ושחרור אנרגיה בצורת חומצות שומן), ישנם תאים נוספים ברקמת השומן אשר מעורבים ישירות ביצירת הורמונים מסוימים, כך למשל רקמת השומן משחקת תפקיד במטבוליזם של הורמוני מין.
אז הופך או לא הופך?
לא הופך! מדובר ב-2 רקמות שונות המכילות מרכיבים שונים ובעלות תפקיד שונה. הגוף אינו יודע לבצע המרה של רקמה מסוימת לרקמה אחרת. מרגע שתא התפתח להיות תא שריר או תא שומן (בתהליך הנקרא התמיינות תאית) אותו התא לא יכול בצורה טבעית לשנות את גורלו, כלומר אין הוא יכול להפוך לסוג תא אחר. על כן, המרה של רקמה אחת ברקמה אחרת אינה אפשרית. הדבר יהיה שקול ללהפוך תפוח לבננה, או עין לטחול.
הרגלים
אז למה אנשים רבים שמפסיקים להתאמן משמינים?
המהפך המדובר טמון במאזן הקלורי. אדם אשר מתאמן בצורה קבועה וניחן במראה שרירי וחטוב מסגל לעצמו הרגלי אכילה המתאימים לאורח חייו הספורטיבי, כלומר המאזן הקלורי שלו (צריכה אל מול הוצאה קלורית) הינו בהתאם לאורח חייו הפעיל. כאשר אותו אדם יפסיק להתאמן עליו להוריד בצריכה הקלורית שלו בהתאם על מנת לא לעלות במשקל, זאת מאחר ועתה ההוצאה הקלורית שלו ירדה גם כן (הפסיק להתאמן).
עם זאת, מתאמנים רבים אשר מפסיקים להתאמן אינם מפחיתים בהכנסה הקלורית שלהם, לרוב מאחר והם התרגלו והתקבעו לאכול בצורה מסוימת. במצב שכזה אותו האדם ימצא במצב של עודף קלורי (מכניס יותר ממה שמוציא) בו הגוף יאכסן את עודפי הקלוריות בתאי השומן כך שתתקבל עליה ברקמת השומן. מנגד, לאורך הזמן תתקבל ירידה בנפח השרירים בשל חוסר גירוי שרירי הנובע מהפסקת האימונים. שני תהליכים נפרדים אלו אשר מתרחשים במקביל ולמעשה יוצרים את האשליה כי השרירים בגופו של אותו מתאמן הפכו לשומן.
להמשך קריאה: האם ארוחה גדולה אחת יכולה לגרום לנו לעלות במשקל
במצב ההפוך אותו העיקרון נשמר. אדם אשר היה בעודף משקל והחל להתאמן ולאכול באופן שתומך בחיטוב, ימצא במצב של גרעון קלורי, כלומר הוא יצרוך פחות קלוריות מאשר הוא מוציא, ועל כן תתקבל ירידה במשקל ובמסת השומן, ובו זמנית עלייה במסת השריר אשר תנבע מהאימונים (וצריכת חלבון מותאמת), כך ששוב תקבל אשליה בתמונות הלפני ואחרי כי השומן הפך לשרירים.
למותר לציין כי היום בתנאי מעבדה תוך שימוש בכלים של הנדסה גנטית ניתן דווקא כן להמיר סוג תא אחד באחר באופן ישיר ע”י הליך הנקרא טראנס-דיפרנציאציה או באופן בלתי ישיר ע”י “תכנות מחדש”. עם זאת הליכים אלו אינם מתרחשים בצורה טבעית בגופינו אלא באופן מלאכותי בלבד.
שורה תחתונה
שריר לא הופך לשומן ושומן לא הופך לשריר. מאחר ואנחנו לא עדים לכל תהליך השינוי ההדרגתי אלא לרוב רק רואים תמונת מצב של לפני ואחרי נוצרת האשליה שרקמה אחת הוחלפה בשניה.
סימוכין:
Clinical Anatomy : Applied Anatomy for Students and Junior Doctors
Howell, S., & Kones, R. (2017). “Calories in, calories out” and macronutrient intake: the hope, hype, and science of calories. American Journal of Physiology-Endocrinology and Metabolism, 313(5), E608–E612.
