לאור המודעות ההולכת וגוברת לבריאות בכלל ולנושא התזונה בפרט, בשנים האחרונות הרים את ראשו טרנד חדש\ישן – מזונות על (המכונים גם “סופר פודס”). מזונות העל הם לרוב מזונות טבעיים, ללא תוספים חיצוניים וללא צבעי מאכל או חומרים משמרים אשר מכילים ערכים תזונתיים משובחים בריכוז גבוה – למשל תכולה גבוהה של ויטמינים ו\או מינרלים, חלבון וכו’. למרות שרובינו מכירים את המושג “סופר פוד” או “מזון על”, אין מדובר בקבוצת מזונות מוגדרת, זאת מכיוון שאין באמת הגדרה חד משמעית ל”סופר פודס”, וזהו בעיקר כלי שיווקי בו משתמשים יצרני המזון על מנת לשווק את מרכולתם. יתרה מזאת, בשנת 2007, האיחוד האירופי אסר על פרסום מוצרי מזון כ”מזונות על”, אלא אם היצרן הציג תמיכה מדעית לדבר. (למרות שאין זה ברור מהם הקריטריונים הנדרשים)
בכתבה זו נספר לכם על 3 מזונות שנחשבים “מזונות על”, אך לפני שנתחיל לצלול לפרטים חשוב להבין שצריכת פריט מזון כלשהו באופן בלעדי, בעל ערכים תזונתיים טובים ככול שיהיו, אינה מספיקה על מנת לגרום לתזונה “גרועה” להפוך לתזונה “טובה” ואינו יכול להביא לשיפור בריאותי ללא התחשבות במכלול של התזונה ואורח החיים.
ספירולינה – Spirulina
הספירולינה היא אצת ים ירוקה-כחולה. ערכה התזונתי העשיר יחסית בויטמינים, מינרלים ובחלבון העלה אותה לרמה של “מזון על”. לרוב אוכלים את הספירולינה במצב אבקה, כמוסות או כחלק מחטיפים המכילים ספירולינה. מחקרים מראים כי ספירולינה יכולה לסייע בירידה בערכי הטריגליצרידים (שומנים בדם) וככול הנראה גם בערכי הסוכר בדם.
ממה מורכבת הספירולינה?
לפי הערכים התזונתיים, נראה כי כמות החלבון בספירולינה גבוהה מאוד. אולם, כמוסות ספירולינה מכילות כמות קטנה בהרבה מ-100 גר’, ולכן, בפועל כמוסה כזו מכילה כ2-4 גר’ חלבון, כמות קטנה יחסית המקבילה לחצי ביצה או לכף טחינה במקרה הטוב. כמו כן, הספירולינה עשירה בויטמין B-12 ויכולה להוות מאכל צמחוני העשיר בויטמין זה. עם זאת, לספירולינה יש גם חסרונות – לדוגמא, ויטמין B-12 שכלול בה נספג ביעילות נמוכה יחסית ל B-12 מהחי והיא אף עלולה להכיל מתכות כבדות כמו כספית ועופרת העלולות לגרום לנזקים בריאותיים גם במינונים נמוכים. לכן, ספירולינה יכולה להשתלב כתוסף תזונתי איכותי, אך ככול הנראה אינה באמת מזון על.
להמשך קריאה: כך מגנזיום יכול למנוע כאבי שרירים והתכווצויות
גוג’י ברי – Goji Berry
גרגירים הגוג’י ברי הם גרגירים אדומים הגדלים לרוב בסין ונצרכים חיים, מיובשים או כחלק מחליטת צמחים. יש המכנים את הפרי הזה ‘מעיין הנעורים’. הג’וגי ברי מורכבים בעיקר מפחמימות (80%), אך יש בהם יחסית כמות מכובדת של חלבון (12.5% מהקלוריות).
ערכו הבריאותי של הג’וג’י ברי מתקשר לרוב עם כמות גבוהה של רכיבי תזונה נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) ואכן מחקרים מראים עליה ברמות נוגדי החמצון בגוף כתוצאה מצריכתו. מכיוון שכמות המחקרים על גוג’י ברי קטנה מאוד ואין מספיק ידע על השפעותיו הבריאותיות על בני אדם לאורך זמן אפשר להניח כי צריכה שלו אינה מזיקה, אך לבטח אינה מקנה לו תכונות של מזון על.
זרעי צ’יה – Chia Seeds
זרעי צ’יה הם זרעי של צמח מרווה שמקורו בדרום אמריקה. בשנים האחרונות עלה קרנם של זרעי צ’יה כמקור עשיר לאומגה 3 (חומצת שומן חיונית לגוף) וכמעצימי אנרגיה, במיוחד בעולם הספורט. בפועל, זרעי הצי’ה אכן עשירים בשומן וסיבים, ויכולים להוות מקור לאומגה 3, אולם הצריכה של הזרעים הינה נמוכה יחסית – לרוב אוכלים כפית או שתיים ביום ולכן תרומתם אינה משתמעותית.
קיימים מחקרים בודדים אשר בדקו השפעה של זרעי צ’יה על מדדי בריאות ובהם לא נמצאו תוצאות מובהקות. ולכן ניתן להניח כי גם מאכל זה יכול להיות כחלק מהתפריט היומי, אולם אינו יכול להיקרא מזון על ויכול להיות מוחלף בקלות ע”י מזונות דומים, למשל זרעי פשתן או אגוזים.
להמשך קריאה: מה זה אבקות חלבון ולמה זה טוב?
לסיכום:
המזונות רבים, שחלקם נסקרו בכתבה, הוגדרו כ”מזונות על” במרוצת השנים. לרוב מזונות אלו אכן עשירים ברכיבי תזונה איכותיים, אולם ישנם מזונות רבים ומגוונים נוספים אשר נצרכים ביום יום ומכילים רכיבי תזונה איכותיים לא פחות ואינם נחשבים מזונות על. הנקודה היא שאין זה ברור מה בדיוק הופך מזון ל”מזון על” ואיפה בדיוק עובר הגבול ולכן, יש להפעיל שיקול דעת בבחירת מזונות המשווקים כ”סופר פוד” עקב עלותם הגבוהה לרוב ובגלל שאינם מיוחדים ממזונות בריאים אחרים.
סימוכין:
Parikh, P., Mani, U., & Iyer, U. (2001). Role of Spirulina in the control of glycemia and lipidemia in type 2 diabetes mellitus. Journal of Medicinal Food, 4(4), 193-199.
Mazokopakis, E. E., Starakis, I. K., Papadomanolaki, M. G., Mavroeidi, N. G., & Ganotakis, E. S. (2014). The hypolipidaemic effects of Spirulina (Arthrospira platensis) supplementation in a Cretan population: a prospective study. Journal of the Science of Food and Agriculture, 94(3), 432-437.
Parikh, P., Mani, U., & Iyer, U. (2001). Role of Spirulina in the control of glycemia and lipidemia in type 2 diabetes mellitus. Journal of Medicinal Food, 4(4), 193-199.
Bucheli, P., Vidal, K., Shen, L., Gu, Z., Zhang, C., Miller, L. E., & Wang, J. (2011). Goji berry effects on macular characteristics and plasma antioxidant levels. Optometry and Vision Science, 88(2), 257-262.
